\sethebrew \bchapter{חישוב מבוזר ב-\L{UNIX}}{Distributed Calculatiuon in UNIX} \begin{table} \begin{center} \begin{tabular}{|l|c|r|} \hline \R{כמות} & \R{סוג הפרות} & \R{מספר} \\ \hline \R{2 קילו} & \L{apples} & .1 \\ \R{4 קילו} & \L{oranges} & .2 \\ \R{5.2 קילו} & \L{bananas} & .3 \\ \R{3 קילו} & \L{mango} & .4 \\ \hline \end{tabular} \end{center} \bcaptiont{טבלה מספר שלוש}{Third Table} \label{table1} \end{table} בפרק הזה נגדיר את המושגים הבסיסיים, ונשתמש בהם בפרקים הבאים כדי לתאר שני אלגוריתמים של מטמורפוזה של עקומות $C_0(r)$ ו- $C_1(r)$. \bsection{הגדרות והנחות}{Definitions} כמובן, באופן כללי, גם יותר משתי נקודות שונות בתחום הפרמטרי $\cal D$ יכולות להתלכד במרחב התלת-ממדי )ראה טבלה~\ref{table1}(, אבל המקרה הזה הוא מאוד נדיר. בנוסף, ניתן לטפל במקרה הנדיר הזה באופן דומה לטיפול שמתואר בהמשך. לכן נניח שמעתה לכל נקודה $P \in {\cal S}$ )נקודת חיתוך עצמי של המשטח הקווי $R(t, r)$( יש בדיוק שתי נקודות שונות בתחום הפרמטרי $\cal D$ המתאימות לנקודה $P$. לנקודות מראה יש תכונות טופולוגיות חשובות. נזכור, שכל זוג נקודות מראה נמצאת בערך זמן קבוע $t_1 = t_2 = t_0$ ומגדירות נקודת חיתוך עצמי של העקומה שוות הפרמטר. תהייה $s$ פרמטריזציה אורך הקשת של עקומה שוות פרמטר $C(s) = R(t_0, s)$ של המשטח הקווי עם פרמטר זמן קבוע. עבור שתי זוגות של נקודות מראה צמודות \\ $\{(t_0, s_1), (t_0, s_2)\}$ ו- $\{(t_0, s_3), (t_0, s_4)\}$, כאשר \[ \begin{array}{r} R(t_0, s_1) = R(t_0, s_2) = P_1,~ R(t_0, s_3) = R(t_0, s_4) = P_2 \\ s_1 < s_3 < s_4 < s_2 \end{array} \] נסמן ב- $\bar{s_i}$ סטייה קטנה מפרמטר $s_i$, כאשר \L{i = 1, 2, 3, 4}. כלומר \[ \bar{s_1} = s_1 - \varepsilon_1,~ \bar{s_2} = s_2 + \varepsilon_2,~ \bar{s_3} = s_3 + \varepsilon_3,~ \bar{s_4} = s_4 - \varepsilon_4 \] או $\bar{s_i} = s_i \pm \varepsilon_i$, )ראה טבלה~\ref{table1}( כאשר $\varepsilon_i$ הוא פרמטר קטן המוגדר על-ידי המשתמש כדי לשלוט על התהליך של סילוק החיתוכים העצמיים בעקומות שווי פרמטר של המשטח הקווי $R(t, s)$. נתבונן בעקומה שוות הפרמטר $C(s) = R(t_0, s)$ של המשטח הקווי $R(t, s)$, כאשר \L{\\} קבוע $t_0 \equiv$ ו- $s \in [0, 1]$.